פסק-דין בתיק ע"פ 8639/13

השופט א' רובינשטיין:

א.        שני ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט שמיע) מיום 16.9.13 בת"פ 20842-11-12, בגדרו הוטלו על המערער בע"פ 7166/13 (להלן אמיר) עשרים ותשעה חודשי מאסר בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, ועל המערער בע"פ 8639/13 (להלן הייתם) עשרים ושבעה חודשי מאסר בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. זאת, לאחר שהורשעו - לפי הודאתם במסגרת הסדר טיעון - בעבירות של קשירת קשר, חבלה בכוונה מחמירה וסיוע להצתה. הפרשה עניינה התפרעות המונית ותקיפת עמדת שיטור בכניסה למחנה הפליטים שועפט.

רקע והליכים

ב.        בכתב אישום מתוקן, שהוגש כנגד המערערים, ילידי 1993, תושבי שועפט בירושלים, וכנגד שישה אחרים, נטען כי ביום 14.9.12, בשעות הערב, התקיימה הפגנה אלימה בסמוך לעמדת שיטור בכניסה למחנה הפליטים שועפט. לפי כתב האישום, המערערים, יחד עם יתר הנאשמים ועם אחרים, קשרו ליידות בקבוקי תבערה, זיקוקים ואבנים לעבר עמדת השיטור ולעבר כוחות הביטחון, ואמיר נערך מבעוד מועד לצלם את האירוע על-מנת להפיצו. בכתב האישום נטען, כי שניים מן הנאשמים האחרים ייצרו בקבוקי תבערה ויידו אותם לעבר העמדה, וכי חלק מהנאשמים וצעירים נוספים שהשתתפו בהפגנה ניסו לפרוץ לעמדה ולשרוף אותה, ואף השליכו צמיג בוער לעבר הגדר המקיפה אותה, אשר החלה להידלק. עוד נטען בכתב האישום, כי חלק מן הנאשמים יידה אבנים לעבר כוחות התגבור שהוזעקו למקום לבקשת השוטר ששהה בעמדה, ובהמשך נעקרה הגדר והושלך צמיג בוער נוסף לעבר העמדה, וכתוצאה מכך חדר לתוכה עשן. לפי הנאמר בכתב האישום, שניים מן הנאשמים האחרים ירו כעשרים זיקוקים לעבר העמדה. בכתב האישום נאמר, כי לאחר שכוחות התגבור חילצו את השוטר ששהה בעמדה, יידו הנאשמים וצעירים נוספים אבנים לעברם, ואלה פגעו בשוטר ובמפקדו וגרמו להם לפגיעות - לאחד פגיעה בכף רגלו, ולשני פגיעה בחזהו, ברגליו ובכף ידו. כתב האישום המתוקן ייחס למערערים עבירות של קשירת קשר לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק, וסיוע להצתה לפי סעיף 448(א) יחד עם סעיף 31 לחוק. בכתב האישום מפורט אישום נוסף, שאינו נוגע למערערים.

ג.        ביום 10.4.13 הורשעו המערערים - לפי הודאתם במסגרת הסדר טיעון - בכתב האישום המתוקן. הסדר הטיעון לא כלל התייחסות לענישה.

ד.        תסקירי שירות המבחן למבוגרים, שהוגשו טרם גזר הדין, נמנעו מהמלצה טיפולית בנוגע למערערים. תסקירי שירות המבחן בעניינו של אמיר (מן הימים 6.6.13 ו-17.7.13) ציינו אמנם את משפחתו הנורמטיבית ואת עברו הפלילי הנקי, אך לצד זאת נאמר בהם כי התקשה ליטול אחריות על התכנון המוקדם של מעשיו, וכן התקשה להכיר בתוקפנותו ולגלות אמפתיה לנפגעים. התרשמותו של שירות המבחן היתה כי קיים סיכון להישנות התנהגות מסוג זה בעתיד. באשר להייתם ציין שירות המבחן (בתסקירים מן הימים 10.6.13 ו-3.7.13) את משפחתו הנורמטיבית ואת עברו הפלילי הנקי, אולם לצד זאת נאמר בתסקירים כי הוא נוטה לטשטש את חלקו באירוע ומתקשה לשלוט בדחפיו התוקפניים. התרשמותו של שירות המבחן היתה כי קיים סיכון בינוני להישנות התנהגות דומה מצדו של הייתם.

ה.        בגזר דינו מיום 16.9.13 עמד בית המשפט המחוזי על חומרת העבירות שבהן הורשעו המערערים ויתר הנאשמים. נאמר, כי הללו כרוכות בסיכון רב לגוף ולרכוש, וכי חומרתן מתגברת נוכח העובדה שנעשו בחבורה ושקדם להן תכנון מוקדם. בגזר הדין נאמר (פסקה 37), כי "לא ניתן לשלול שמאחורי המעשים עמד גם מניע אידיאולוגי". טענתם של הנאשמים, לפיה העובדה שמדובר בעמדה ממוגנת מקהה מחומרת התקיפה, נדחתה על ידי בית המשפט. נקבע, כי מתחם הענישה ההולם את העבירות המיוחסות לנאשמים בגין האישום שתואר מעלה הוא בין עשרים וארבעה לשישים חודשי מאסר. בגזר הדין נאמר, כי במסגרת שיקולי הענישה של הנאשמים נשקלו גילם הצעיר, העובדה שחלקם נעדרי עבר פלילי, הודאתם במסגרת הסדר טיעון, וקטינותם של חלק מן הנאשמים. בשלב זה, פנה בית המשפט לגזירת העונש של כל אחד מן הנאשמים.

ו.        באשר לאמיר נאמר בגזר הדין, כי הוא נעדר עבר פלילי, וזו מעורבותו הראשונה באירוע פלילי. מנגד צוין, כי הוא צילם את האירוע לצורך הפצתו והעצמתו באוכלוסיה. בית המשפט ציין, כי תסקיר שירות המבחן בעניינו של אמיר מלמד על נטילת אחריות חלקית תוך צמצום מעורבותו, ועל אי-גילוי אמפתיה כלפי הנפגעים. נאמר, כי להערכת שירות המבחן קיים סיכון להישנות המעשים בעתיד, ועל כן לא ניתנה המלצה טיפולית בעניינו, ואדרבא - המלצת שירות המבחן היא לענישה מוחשית. בסופו של יום, הושתו על אמיר-כאמור-עשרים ותשעה חודשי מאסר בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

ז.        באשר להייתם נאמר בגזר הדין, כי זו מעורבותו הראשונה בפלילים, וכי התרשמותו של שירות המבחן היא שהוא נוטה לטשטש את חלקו באירוע, ושקיים סיכון להישנות העבירות בעתיד. על הייתם הושתו-כאמור-עשרים ושבעה חודשי מאסר בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

           מכאן הערעורים.

ערעורו של אמיר - ע"פ 7166/13

ח.        בערעורו של אמיר נטען, כי בית המשפט המחוזי סטה מרף הענישה המקובל בכגון דא, וכי לא ניתן משקל לחלקו היחסי - הקטן לפי הטענה - באירוע. נטען, כי העובדה שאמיר תיעד את ההפגנה מלמדת שלא נטל חלק באירועים הקשים - יידוי בקבוקי התבערה והצמיגים הבוערים. עוד נטען בערעור, כי בגזר הדין לא ניתן די משקל לנסיבותיו האישיות של אמיר - גילו הצעיר, והעובדה שהוא אדם נורמטיבי ובן למשפחה נורמטיבית, שזו לו מעידתו הראשונה והאחרונה. נטען, כי היה על בית המשפט ליתן משקל רב יותר גם לשיקולי השיקום בעניינו של אמיר. לבסוף נטען לפגיעה בעקרון אחידות הענישה, בהשוואה לאחרים. 

ערעורו של הייתם - ע"פ 8639/13

ט.        בערעורו של הייתם נטען, כי בקביעת מתחם הענישה התעלם בית המשפט המחוזי מגילו הצעיר של הייתם ומהיותו בגיר-צעיר. נטען, כי בגזירת עונשו של הייתם לא ניתן משקל מספק להמלצת שירות המבחן בעניינו, להיעדר עבר פלילי ולחלוף הזמן מביצוע העבירות. גם הייתם טוען בערעורו לפגיעה בעקרון אחידות הענישה, באשר - כך נטען - על נאשם אחר בכתב האישום הוטלו שבעה עשר חודשי מאסר בפועל.

 תסקיר משלים של שירות המבחן

י.        בתסקיר משלים של שירות המבחן מיום 27.2.14 בעניינו של אמיר נמסר, כי הוא שוהה באגף האסירים הבטחוניים, אינו זכאי לליווי סוציאלי, אינו מוכר לגורמי הטיפול בכלא, ולחובתו שתי עבירות משמעת.

הדיון לפנינו

יא.      בדיון ביום 9.3.14 טען בא כוחו של אמיר, כי על מעורבים אחרים באירוע הוטלו עונשים דומים, הגם שעברם הפלילי מכביד מזה של שולחו. לטענתו, יש ליתן משקל לעובדה שאמיר צילם את האירוע ולא נטל חלק פעיל באלימות. עוד טען בא כוחו של אמיר, כי האירוע בגינו הורשעו המערערים לא נחקר בטרם פורסמו במרשתת הסרטונים שתיעדו אותו, וכי לפי נסיונו בכגון דא אין הרשויות נוטות להורות על שחרור מוקדם ועל כן יש מקום להקלה. בא כוחו של הייתם שב וטען, כי עובדת היותו בגיר-צעיר מצדיקה התערבות במתחם הענישה שנקבע בבית המשפט המחוזי, וכי פערי הענישה בין הייתם לנאשם אחר מצדיקים התערבות בגזר הדין. הגב' וייס, בשם שירות המבחן, ציינה כי ההיתכנות לשחרור מוקדם אינה גבוהה, וכי שיבוצם של המערערים - באגף בטחוני או באגף רגיל - תלוי בגורמי שירות בתי הסוהר. בא כוח המדינה טען, כי עונשם של המערערים לא זו בלבד שאינו מחמיר, אלא שהוא על הצד המקל. לטענתו, צפיה בסרטונים המתעדים את האירוע ממחישה את היקף התקיפה ועוצמתה. באשר לעניין אי-אחידות בענישה טען בא כוח המדינה, כי הנאשם הנוסף - אליו התייחס הייתם בערעורו - שיתף פעולה באופן מלא והביע רצון עז להתקדם בחייו, ושירות המבחן המליץ להימנע ממאסרו.  

הכרעה